THE FIT BLOG

הרניה

אם הייתי צריכה לבחור פתולוגיה אחת שמתלבשת כמו טייץ של לולו על מדריכת פילאטיס, כנראה שזו זו.

 

הרניה, או בקע בעברית, פירושו פגם בדופן הבטן דרכו חודר איבר. במצב כזה נוכל בדרך כלל לראות בליטה של חלק מהמעי או הפריטונאום, רקמה הסוגרת את חלל הבטן ושומרת את איברי הבטן במקומם, דרך אותו פגם, שמהווה נקודת תורפה בקירות הסובבים את האיבר. הבקע נגרם משילוב של לחץ כנגד פתח או חולשה שרירית/רקמתית. הלחץ דוחף את האיבר או הרקמה דרך הפתח, ואז יתלונן המתאמן על בליטה או כאב שורף או דוקר באיזור המפשעה. לרוב הכאב מתגבר בזמן שיעול או פעילות גופנית, והוא יכול להקרין לרגל או לאיזור הפרינאום. אולם, בקע לא בהכרח יהיה סימפטומטי, וייתכן והמתאמן יחוש סימפטומים רק במאמץ בטני, בעיקר במידה ואין איסוף ליבה נכון.

 

ישנם מספר סוגי בקעים, כש-75% מהם הם מפשעתיים. נהוג לחלק את הבקע המפשעתי לשניים:

בקע בתעלת המפשעה,ה-inguinal canal, שעוברת במקביל לצינור הזרע. מהווה כ-96% מהבקעים המפשעתיים ונפוץ יותר בגברים.
בקע פמורלי באיזור הבטן התחתונה והירך הפנימית, בסמוך ל-femoral canal, והוא נפוץ יותר בנשים הריוניות.

נפוץ לראות גם בקע טבורי, בעיקר בתינוקות ובאנשים עם השמנת יתר, אז חלק קטן מהמעיים עובר את קיר הבטן בסמוך לטבור.

2 גורמים מרכזיים שמעלים את הסיכון לבקע הם שרירי בטן חלשים (מישהו אמר פילאטיס?) וחולשת רקמות חיבור. גם לגנטיקה יש תפקיד, ולמי שיש היסטוריה משפחתית הסיכון לבקע מפשעתי גדול פי 4. לחץ תוך בטני מהווה גם הוא גורם מפתח, כך שבשיעול כרוני, הרמת משקלים כבדים, השמנת יתר ועצירות כרונית הסיכון עולה. חוץ מזה, אם היינו צריכים הוכחה נוספת לכמה חשובה תזונה נכונה ועד כמה העישון מזיק, תדעו שגם כאן יש לשני הגורמים האלו תפקיד מפתח, משום שהם תורמים להיחלשות שרירי הבטן.

 

מרבית הבקעים לא ״ייעלמו״, וניתוח הוא האופציה הטיפולית המועדפת, מחשש לכליאת איבר שיכולה להוביל לחסימת מעיים, דלקות וזיהומים. בניתוח דוחפים את האיבר בחזרה למקומו וסוגרים את הפתח בקיר הבטן. אבל! במידה והבקע אינו סימפטומטי ניתן לטפל באופן שמרני ולעקוב אחר הבקע ומצבו.

 

בין אם נעשה ניתוח או לא, המטרה המרכזית בשיקום תהיה להפחית לחץ על הרקמה ולחזק אותה, כך שבשורה התחתונה:

נתחיל לעבוד לאחר 4-6 שבועות מהניתוח, אלא אם פרוטוקול המנתח אומר אחרת.
ניתן דגש על נשימה סרעפתית מההתחלה לצורך גיוס ראשוני של שרירי הבטן ורצפת האגן ולהפחתת כאב, וכן על הוצאת אוויר בזמן מאמץ.
נוודא שנעשה איסוף שרירי בטן מיטבי ונתחיל מתרגול במנופים קצרים. תרגילים כמו pelvic tilt, bridging ונוספים מה-Fundamentals ישמשו אותנו היטב כבר מהשלבים הראשונים.
נשלב עבודת גף תחתון לחיזוק ומתיחות סביב האגן והירך, בדגש על המקרבים, המרחיקים ומסובבי הירך. גם תרגול שיווי משקל, פרופריוספציה וסיבולת לב-ריאה חשובים.
ניתן לעבוד בכאב קל, 2/10 בסולם VAS, כל זמן שהוא לא מתגבר לאחר התרגול ואין נפיחות, חום או אודם מקומי לאחר מכן.
ניתן דגשים יציבתיים, שכן סביר שהמתאמן הלך שפוף כדי להימנע ממתח על הצלקת הניתוחית.
שמירה על משקל גוף תקין יכולה להפחית סיכון לבקעים, וכן הימנעות מעישון (בואו, זה במילא מסריח ולא בריא…) וויסות הלחץ התוך-בטני.

 

כמדריכים יש לנו את היכולת לסייע למטופל לבצע שינוי באורח חייו לכיוון בריא יותר, וכך לסייע בהורדת העומס מקיר הבטן ובהפחתת הסימפטומים שלו, ובעצם לשפר את איכות החיים שלו. איזו זכות.

THE FIT BLOG TOPICS

Our instagram

[instagram-feed media=photos]

להרשמה

רק להכניס פרטים מתאימים
אנחנו כבר נדאג ליתר




Mini Cart 0

Your cart is empty.

×