נקע בקרסול

אחת התלונות הנפוצות שנתקל בהן בסטודיו היא מתאמן שמגיע ומודיע לנו כי הוא ״סובב את הקרסול״, במיוחד היום עם עבודות הרכבת הקלה שפרוסות ברחבי העיר. תלונה זו מתארת למעשה נקע, כאשר ישנם 3 סוגים, כשהנפוץ מביניהם הוא הלטרלי (קרוב ל-85%), לצד נקע מדיאלי ונקע גבוה.

אבל רגע לפני שאנחנו ממשיכים קבלו בריף קצר, כי איך אפשר בלי קצת אנטומיה…
מפרק הקרסול מורכב מעצמות השוק – ה-Tibia וה-Fibula ומעצם ה-Talus שבכף הרגל. זהו מפרק מסוג Hinge ובו תנועות פוינט (PF, plantar flexion) ופלקס (DF, dorsi flexion). תחתיו, ממוקם מפרק נוסף שלוקח חלק בקומפלקס זה, ה-subtalar joint, בין ה-talus לעצם העקב, ה-calcaneus, שיוצרות מפרק מסוג Plane עם תנועות סיבוביות ל-Inversion, כאשר הקשת המדיאלית של כף הרגל מסתובבת כלפי פנים השוק ול-Eversion, כאשר הקשת הלטרלית של כף הרגל מסתובבת כלפי חוץ השוק ומעלה.

אוקיי, נחזור לענייננו. נקע הוא מתיחה או קרע של הרצועות, והוא מהווה את אחת הפציעות הנפוצות בקרב האוכלוסייה הכללית וכ-14% מכלל פציעות הספורט. פגיעה ברצועה מתחלקת ל-3 דרגות:
מתיחה או פגיעה בסיבים בודדים של הרצועה.
קרע חלקי של הרצועה.
קרע מלא.
החלמה מנקע יכולה להימשך ימים ספורים עד מספר חודשים, כתלות בדרגת הפגיעה.
מנגנון הפגיעה הנפוץ הוא PF+INVERSION, ונוכל לראות זאת בענפי ספורט עם שינויי כיוון מהירים, בייחוד על משטחים לא אחידים, בנחיתה על כף רגל של שחקן אחר או כשכף הרגל ״נתקעת״ ויש תנועה סיבובית בקרסול. ואם רגע נחזור לאנטומיה נוכל להבין כי יש 2 סיבות מרכזיות לכך שרוב הנקעים הם לטרליים: בחלק המדיאלי של כף הרגל נמצאת רצועת ה-Deltoid שהיא מסיבית וחזקה, לעומת קומפלקס רצועות עדינות יותר בחלק הלטרלי של הקרסול. בנוסף, הפטישון הלטרלי מגיע לנקודה נמוכה יותר בכף הרגל לעומת הפטישון המדיאלי, כך שהוא משמש כמעין מעצור מכני לתנועת ה-Eversion.

ההמלצות הן לטיפול מיידי לפי MICE:
Mobility = תנועתיות הדרגתית של הקרסול בטווחים נקיים מכאב.
Ice = שקית קרח (או סנפרוסט ;)) למשך 10-20 דק׳ כ-2-3 פעמים ביום ב-2-3 ימים הראשונים.
Compression = חבישה אלסטית להורדת הנפיחות, כדי לאפשר טווחי תנועה גדולים יותר.
Elevation = הרמת הקרסול מעל קו הלב לצורך הורדת הנפיחות.
אמנם קירור לא הוכח כאמצעי יעיל להורדת נפיחות, כאב ושיפור התפקוד בפני עצמו, אך בשילוב עם תרגול מותאם נראה כי הוא הביא לשיפור משמעותי בתפקוד בטווח הקצר, לעומת חימום מקומי.
במידה ותוך 3-6 שבועות אין התקדמות משמעותית בשיקום יש לשקול תהליך שיקומי לקוי, high ankle sprain ואבחנות נוספות שדורשות בירור מעמיק.

70% מהאוכלוסיה יפתחו חוסר יציבות כרוני של הקרסול, שיכול להתבטא בתלונות על כאב, נפיחות או חוסר יציבות ונקעים חוזרים. לכן, כבר משלב מוקדם נכוון לשיקום מיטבי על ידי עבודה לתנועתיות קרסול, שכן טווחי קרסול מלאים חיוניים לתפקוד תקין כגון הליכה, קימה וישיבה על כיסא ושמירה על שיווי המשקל (ידעתם שיש קורלציה בין טווחי קרסול ירודים לבין סיכון מוגבר לנפילות בגיל השלישי?! אבל על זה נרחיב כבר בפעם אחרת…).
לצד תרגול ספציפי לחיזוק סביב הקרסול נשלב תרגילי total body לחיזוק שרירי הליבה והאגן, כדי לאפשר תפקוד דיסטלי אופטימלי. ובינינו, מה יותר טוב מתרגול פילאטיס לצורך זה?
סביב הקרסול יש הרבה חיישני פרופריוספציה, שחשובה ליציבות הקרסול. לכן, נשלב משטחים לא יציבים דוגמת ה-Rotator disc, ואפילו עמידה על המיטה, שתאתגר הרבה יותר לעומת עמידה על רצפה.
ע״י שימוש בהתנגדות הקפיצים וב-Jumping board נוכל להשיב את המתאמן לנשיאת משקל, העמסה וקפיצות באופן הדרגתי ומבוקר, לפני החזרה לספורט.
במרבית המקרים הטיפול השמרני מספק, ולעיתים רחוקות יגיעו לטיפול ניתוחי.
עלינו לזכור שתרגול אקטיבי הוא חלק אינטגרלי משיקום קרסול, כשהדגש המרכזי הוא על שליטה נוירו-מוסקולרית ופרופריוספציה. מסיבה זו, עלינו לשלב בחוכמה בין הרפרטואר הקלאסי לחשיבה תפקודית ו״מחוץ לקופסה״, תוך שמירה על עקרונות השיטה. תרגול מתאים ומושכל יוכל לקצר את משך ההחלמה ולהפחית פציעות חוזרות וחוסר יציבות של הקרסול.